כבר כמה חודשים שאני הולכת לטיפול. מצחיק שעד כמה שחשבתי שאני בנאדם מודע, גיליתי כמה נקודות ושטחים עיוורים יש לי. כמעט כל פגישה מתחילה ב״אין ל

״את חווית טראומה מתמשכת ונראה שעכשיו את סובלת מפוסט טראומה״. בקושי החנקתי את החיוך שעלה לי למשמע הצמד ״פוסט טראומה״ מכוון אליי. פוסט...

ממש לא מזמן הערמה הזו הייתה עצי אורן זקופים ואצילים. עצים שחלפתי על פניהם בכל צעדת יער שלי. לפעמים בדקתי אם יש פטריות למרגלותיהם, לפעמים...

כי אני משווה את עצמי לאחרות, זה למה. זה למה הביטחון שלי יורד ואני מתחילה להתערער. ואז אני שואלת את עצמי - בשביל מה בכלל לעשות, ליצור,...

אני כבר לא מרצה. לפחות לא כמו פעם. בעברי (הממש לא רחוק) כל ההוויה שלי הייתה שאנשים סביבי יהיו מרוצים ממני, יאהבו אותי, יאשרו אותי. הייתי...

שנים ששיתפתי. כל הגיג, כל תחושה או רגש סוער מיד הופיעו לעיני כולם על דפי הפייסבוק. אנשים שקרובים אליי תהו על כך, ביקרו, לפעמים נזפו בי,...

״החיים שלכם מתרחבים או מתכווצים בהתאם לאומץ שלכם.״ המשפט הזה הידהד לי בראש כשהתיישבתי לשתות את קפה הבוקר בגינה, בבוקר יום שישי. מעניין...

wannabe. מילה אמריקאית ומצחיקה שהומצאה למי שרוצה להיות כמו מישהו אחר. לפני כמה זמן איבחנתי את עצמי ככזו. אבל ממש. זה התחיל בחווית הקריאה...

שיא החוצפה בעיני זה לטוס באמצע אוגוסט לנופש זוגי, בלי ילדים. שיא החוצפה בעיני זה להשאיר את הילדים בכל יום לכמה שעות לבד כדי לצאת...

להרפות. זה המסר שקיבלתי כבר בשבוע שעבר. תרפי מותק, תישעני אחורה ותני לזרם לסחוף אותך. השבת עשיתי הכל חוץ מלהרפות. ניסיתי לשמור על הניקיון...

בתכל׳ס, אני טיפוס מתנצל. תמיד האחריות היא שלי. תמיד אבקש סליחה. גם אם מישהו אחר נתקל בי בטעות הסליחה הראשונה והאוטומטית תישמע מכיווני....

הבוקר הרגשתי צורך לחזור אליי. להסיר לרגע את כל הבגרות, השנים והאחריות ולהיזכר מי אני בלי כל אלה. בלי העסק והאגו והאמהות והזוגיות...

כבר כמה ימים שאני מתהלכת עם תחושה מרוגשת. שמשהו מרגש עומד לקרות, שמשהו טוב נמצא ממש מעבר לפינה. אני מרגישה איך הוייב שלי גבוה ומחובר, איך...

ככל שאני מודעת לעצמי יותר אני מגלה עוד ועוד חולשות, פאקים בסיסטם, עוד דברים שתוקעים אותי ואני צריכה (ורוצה) לשנות ולעבוד עליהם. אחד...

כבר זמן מה שאני מלקה את עצמי בעקביות. לא כותבת. לא מספקת את הסחורה. לא עונה על הציפיות של אותם אנשים שבחרו לעקוב אחרי בתקופה שבה היצר...

ובכל זאת, אהבתי אותו מאוד. כשהייתי קטנה אהבתי להיות ולהתארח אצלו. נראה כי משהו בי עורר בו רוך וחמלה שלא הפגין כלפי אף אדם אחר בסביבתו....

פסח 2018. נסענו עם חברים לצימר כדי לחגוג מרחוק את החג. יצאנו לטיול ביער שצמור ליישוב. יער מדהים וצפוף שאופף אותך באווירת רחם מגונן ברגע...

״את פרפקציוניסטית וזה בסדר, אבל את צריכה ללמוד לשחרר את התמונה המושלמת שלך״. אני ? פרפקציוניסטית? איך יכול להיות? ותמיד תפסתי מעצמי דווקא...

תקופות אמיצות שבהן אני כותבת בלי פילטרים, אל מול תקופות משתבללות שבהן אני מתביישת אפילו מעצמי. הכתיבה שלי מרפאת ופוצעת אותי בו זמנית....